החלטה בתיק תא"ק 1734-05-13

בענין : בקשת רשות להתגונן

1. ביום 1.5.13 הגיש התובע נגד הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר ע"ס 52,608 ש"ח בגין יתרת חובה

    בהלוואת הסדר מיום 17.1.12 ע"ס 61,500 ש"ח ( להלן "ההסכם") .

    לכתב התביעה צורפו , בין היתר , הסכם מיום 17.1.12 ופירוט אשראי מיום 30.4.13 ממנו עולה כי

    הנתבע צבר למעלה מארבעה חודשי פיגור .

2. הנתבע הגיש היום בקשת רשות להתגונן במסגרתה הסביר כי נקלע לקשיים לאחר שפוטר

    ממקום  עבודתו ונכנס לשותפות שהתפרקה בעקבות סכסוך עסקי . עוד ציין הנתבע כי טרם

    הגשת התביעה ניסה לנהל מו"מ עם ב"כ התובע אולם נפל על אוזניים ערלות ( כך במקור - נ.ז.) .

3. הנתבע טוען כי עמד בהתחייבויותיו במשך תקופה ארוכה והפחית סכום ניכר מהחוב .

    הנתבע טוען כי אינו מבין כיצד לאחר שהוא משלם למעלה משנה , סכום התביעה עומד כמעט

    על סכום ההלוואה . עוד טוען כי לא שיער כי בשל מספר פיגורים מועט ביותר התובע יגיש נגדו

    תביעה לפני הסדרת החוב בדרכי פשרה .

    הנתבע רוצה לדעת , להבין ולקבל את גובה הריביות ההצמדות והעמלות שנלקחו בחשבונו וגרמו

    לחוב לתפוח בצורה שאינה מידתית .

4. לאחר עיון בבקשה ובכתב התביעה הגעתי למסקנה כי לא עלה בידי הנתבע להצביע על טענת הגנה

    אפשרית ולו בדוחק . מצאתי כי כל הטענות של הנתבע הן טענות סתמיות וכלליות , שאינן

    מתיישבות בשום פנים ואופן עם המסמכים שצורפו לכתב התביעה ולכן דינן להדחות כבר בשלב

    זה .

5. הטענה לפיה סכום התביעה אינו מתיישב עם ביצוע תשלומים במשך למעלה משנה אינה